זהו אחד המדדים לחלון המופיעים בתוויות של חלונות (כרגע חלונות המיוצרים בחו"ל).
מדד זה הוא כמות הקרינה המגיעה מהשמש ועוברת דרך החלון ובכך מחממת את הבית.
המספר המופיע בתווית הוא בין 0 ל 1. המספר מבטא את היחס של הקרינה שעוברת לעומת הקרינה שפוגעת בחלון.
ככל שמספר זה נמוך יותר כך כמות הקרינה של השמש שעוברת דרך החלון נמוכה יותר. כלומר פחות חימום של הבית ע"י קרינת השמש.
אם כן מהו ההבדל בין זה לבין המדידה של הבידוד?
במדידה של בידוד מודדים את הפרש הטמפטרטורות כאשר אין קרינה. בלילה חורפי יכול להיות בחוץ 5 מעלות ואילו בתוך הבית 22 מעלות - הפרש של 17 מעלות. השאלה היא כמה אנרגיה מתוך הבית בורחת החוצה לתוך הלילה הקר ומחממת את הרחוב. את התשובה לכך נותן ה U-Value.
גם ביום קייצי כאשר ישנם עצים המסתירים את החלון ,וזה דרך אגב פתרון מצוין למי שלא צריך את הנוף, כאשר אין קרינה של שמש ישירה לתוך הבית דרך החלון עדיין ישנו הפרש טמפרטורות בין פנים הבית לחוץ.
הקרינה של השמש הפוגעת בחלון מוסיפה עוד חום לתוך הבית. בחורף זה מעולה כיוון שזה מחמם בחינם את הבית ואילו בקיץ זה מאד מציק.
בארצות קרות דווקא מחפשים חלונות עם SHGC גבוה. בארץ שלנו עדיף חלונות עם SHGC נמוך.
בארצות הברית מודדים את הקרינה הפוגעת בכל החלון - כולל המשקוף והכנף. לפעמים מתייחסים ל SHGC של מרכז הזכוכית ואז הכוונה רק לזכוכית עצמה. באירופה בדרך מודדים את ה g-value שזה דומה ל SHGC של מרכז הזכוכית דהיינו מודדים רק את מעבר הקרניים דרך הזכוכית עצמה ולא דרך כל החלון. כמובן שה SHGC של החלון כולו יותר נמוך מאשר רק הזכוכית.
מדד זה הוא כמות הקרינה המגיעה מהשמש ועוברת דרך החלון ובכך מחממת את הבית.
המספר המופיע בתווית הוא בין 0 ל 1. המספר מבטא את היחס של הקרינה שעוברת לעומת הקרינה שפוגעת בחלון.
ככל שמספר זה נמוך יותר כך כמות הקרינה של השמש שעוברת דרך החלון נמוכה יותר. כלומר פחות חימום של הבית ע"י קרינת השמש.
אם כן מהו ההבדל בין זה לבין המדידה של הבידוד?
במדידה של בידוד מודדים את הפרש הטמפטרטורות כאשר אין קרינה. בלילה חורפי יכול להיות בחוץ 5 מעלות ואילו בתוך הבית 22 מעלות - הפרש של 17 מעלות. השאלה היא כמה אנרגיה מתוך הבית בורחת החוצה לתוך הלילה הקר ומחממת את הרחוב. את התשובה לכך נותן ה U-Value.
הקרינה של השמש הפוגעת בחלון מוסיפה עוד חום לתוך הבית. בחורף זה מעולה כיוון שזה מחמם בחינם את הבית ואילו בקיץ זה מאד מציק.
בארצות קרות דווקא מחפשים חלונות עם SHGC גבוה. בארץ שלנו עדיף חלונות עם SHGC נמוך.
בארצות הברית מודדים את הקרינה הפוגעת בכל החלון - כולל המשקוף והכנף. לפעמים מתייחסים ל SHGC של מרכז הזכוכית ואז הכוונה רק לזכוכית עצמה. באירופה בדרך מודדים את ה g-value שזה דומה ל SHGC של מרכז הזכוכית דהיינו מודדים רק את מעבר הקרניים דרך הזכוכית עצמה ולא דרך כל החלון. כמובן שה SHGC של החלון כולו יותר נמוך מאשר רק הזכוכית.